Daf 74a
וּמִטַּמֵּא לָהּ כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר הֲרֵי הִיא כְּאִשְׁתּוֹ לְכָל דָּבָר אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
ומטמא לה. אי כהן הוא:
שאינה צריכה הימנו גט שני. אם מת דסמוך למיתה הוי גט:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר בְּעִילָתָהּ תְּלוּיָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּעִילָתָהּ סָפֵק וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת וּבִלְבַד שֶׁיָּמוּת
Rachi (non traduit)
בעילתה תלויה. הדבר תלוי עד שימות או עד שיעמוד מחולי זה אם מת מן החולי הבא עליה פטור דלר' מאיר משמע ליה מעת שאני בעולם היינו משעת נתינה וה''ק לה ה''ז גיטך מעת שאני בעולם אם מתי הלכך כשמת איגלאי מילתא דגרושה הואי בשעת ביאה ואם לא מת הבא עליה בחטאת:
רבי יוסי אומר בעילתה ספק. לכשימות דמשמע ליה מעת שאני בעולם ומיהו מספקא לן על שעת ביאה אי גרושה הואי אי לא שמא זו היא שעה הראויה ליסמך למיתה שמא אינה זו ואינה גרושה הילכך אם ימות מביא הבא עליה אשם תלוי ואם לא ימות בחטאת ודאי:
מגורשת ואינה מגורשת ובלבד שימות. והיינו נמי כרבי יוסי דמייתי אשם תלוי דספיקא משוו לה ולקמן מפרש מזוני איכא בינייהו:
Tossefoth (non traduit)
רבי יוסי אומר בעילתה ספק. ומביא אשם תלוי ולא בעי ר' יוסי חתיכה משתי חתיכות וה''נ סבר בס''פ דם שחיטה (כריתות דף כג.):
מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי מֵאִיר לְרַבִּי יוֹסֵי
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָשָׁם תָּלוּי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לְרַבִּי מֵאִיר לָא מַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי וּלְרַבִּי יוֹסֵי מַיְיתֵי אָשָׁם תָּלוּי
Rachi (non traduit)
לא מייתי אשם תלוי. אם ימות אלא פטור לגמרי כדפרישית לעיל:
ולר' יוסי. אם ימות מביא זה אשם תלוי:
Tossefoth (non traduit)
אשם תלוי איכא בינייהו. דלר''מ דאמר בעילתה תלויה לא מייתי אשם תלוי אלא הדבר תלוי ועומד אם מת מאותו חולי מגורשת משעת כתיבה ואם לא מת חייב חטאת ושמא אי הוה מספקא לן אם מת מאותו חולי אם לאו היה לר''מ מייתי נמי אשם תלוי:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת חֲכָמִים הַיְינוּ רַבִּי יוֹסֵי אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַבִּי זֵירָא דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבָּה בַּר יִרְמְיָה אָמַר שְׁמוּאֵל כָּל מָקוֹם שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים מְגוֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת בַּעְלָהּ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ
Rachi (non traduit)
איכא בינייהו דר' זירא. כלומר איכא בינייהו מזוני וכדר' זירא ולא דפליגי בדר' זירא דתרוייהו אית להו דרבי זירא ומשום הכי לא קרי לה רבי יוסי מגורשת ואינה מגורשת דקסבר לית לה מזוני ואע''ג דר' יוסי דמתני' תנא מגורשת ואינה מגורשת תרי תנאי ואליבא דרבי יוסי והיינו חכמים דברייתא:
מַתְנִי' הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז הֲרֵי זוֹ מְגוֹרֶשֶׁת וְתִתֵּן
עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מִיכָּן וְעַד שְׁלֹשִׁים יוֹם אִם נָתְנָה לוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם מְגוֹרֶשֶׁת וְאִם לָאו אֵינָהּ מְגוֹרֶשֶׁת
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַעֲשֶׂה בְּצַיְדָּן בְּאֶחָד שֶׁאָמַר לְאִשְׁתּוֹ הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי אִיצְטְלִיתִי וְאָבְדָה אִיצְטְלִיתוֹ וְאָמְרוּ חֲכָמִים תִּתֵּן לוֹ אֶת דָּמֶיהָ
Rachi (non traduit)
מעשה בצידן. בגמ' פריך מאי תנא דתנא מעשה:
גְּמָ' מַאי וְתִתֵּן רַב הוּנָא אָמַר וְהִיא תִּתֵּן רַב יְהוּדָה אָמַר לִכְשֶׁתִּתֵּן
Tossefoth (non traduit)
רב הונא אמר והיא תתן. וכן הלכה דקיי''ל כרבי דכל האומר ע''מ כאומר מעכשיו דמי דבפ' קמא דקידושין (דף ח.) פסקינן הלכתא כר''א דאמר התקדשי לי במנה ונתן לה מנה חסר דינר הרי זו מקודשת וישלים דכמאן דאמר ע''מ דמי כדרב הונא אמר. רב דכל האומר ע''מ כאומר מעכשיו דמי:

מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁנִּתְקָרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁאָבַד רַב הוּנָא אָמַר וְהִיא תִּתֵּן אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי רַב יְהוּדָה אָמַר לִכְשֶׁתִּתֵּן צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט שֵׁנִי
Rachi (non traduit)
גמ' שנתקרע הגט. קודם מתן מעות:
והיא תתן. תנאי בעלמא הוא וכי מקיימא ליה איגלאי מילתא דמשעת נתינה גיטא הוי דכל ע''מ מעכשיו הוא וע''מ כן דליקיים:
צריכה גט שני. דלכשתתן כבר אזל ליה גיטא:
וּתְנַן נָמֵי גַּבֵּי קִידּוּשִׁין כִּי הַאי גַוְונָא דִּתְנַן הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֶתֵּן לִיךְ מָאתַיִם זוּז הֲרֵי הִיא מְקוּדֶּשֶׁת וְיִתֵּן וְאִיתְּמַר מַאי וְיִתֵּן רַב הוּנָא אָמַר וְהוּא יִתֵּן רַב יְהוּדָה אָמַר לִכְשֶׁיִּתֵּן
מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ שֶׁפָּשְׁטָה יָדָהּ וְקִיבְּלָה קִידּוּשִׁין מֵאַחֵר רַב הוּנָא אָמַר וְהוּא יִתֵּן תְּנָאָה בְּעָלְמָא הוּא מְקַיֵּים תְּנָאֵיהּ וְאָזֵיל רַב יְהוּדָה אָמַר לִכְשֶׁיִּתֵּן לְכִי יָהֵיב לַהּ הוּא דְּהָווּ קִידּוּשִׁין הַשְׁתָּא לָא הָווּ קִידּוּשִׁין
Rachi (non traduit)
שפשטה ידה כו'. קודם מתן מעות:
מקיים תנאיה ואזיל. והוו קידושיו קידושין למפרע ושל שני אינו כלום:
Tossefoth (non traduit)
איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה כו'. ולעיל גבי גט הוה מצי למימר נמי שפשטה ידה כו' וה''נ הוה מצי למימר שנקרע שטר קידושין אבל לא מצי למימר שנתאכלו מעות של קדושין דאע''ג דנתאכלו מקודשת דברשות' דידה קא מתאכלי כדאמרינן בריש האומר (קדושין דף נט.):
וּצְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי קִידּוּשִׁין בְּהָא קָאָמַר רַב הוּנָא וְהוּא יִתֵּן מִשּׁוּם דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי אֲבָל גַּבֵּי גֵירוּשִׁין דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
דלקרובה קאתי. הילכך מעכשיו קאמר לה משעה שחפץ בה:
אבל גט דלרחוקה קאתי. ומסתמא בקושי הוא מגרשה הילכך לכשתתן קאמר וקסבר אדהכי והכי מפייסנא לה:
וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי גֵירוּשִׁין בְּהָא קָאָמַר רַב הוּנָא וְהִיא תִּתֵּן מִשּׁוּם דְּלָא כְּסִיף לְמִיתְבְּעַהּ אֲבָל גַּבֵּי קִידּוּשִׁין דִּכְסִיפָא לְמִיתְבְּעֵיהּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
לא כסיף למתבעה. מעותיו הילכך לא צריך ליה למתלי גיטא במתן מעות ומעכשיו קאמר לה:
וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי קִידּוּשִׁין בְּהָא קָאָמַר רַב יְהוּדָה לִכְשֶׁיִּתֵּן מִשּׁוּם דִּכְסִיפָא לְמִיתְבְּעֵיהּ אֲבָל גַּבֵּי גֵירוּשִׁין דְּלָא כְּסִיף לְמִיתְבְּעַהּ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַב הוּנָא
וְאִי אַשְׁמְעִינַן גַּבֵּי גֵירוּשִׁין בְּהָא קָאָמַר רַב יְהוּדָה לִכְשֶׁתִּתֵּן מִשּׁוּם דִּלְרַחוֹקַהּ קָאָתֵי אֲבָל גַּבֵּי קִידּוּשִׁין דִּלְקָרוֹבַהּ קָאָתֵי אֵימָא מוֹדֵה לֵיהּ לְרַב הוּנָא צְרִיכָא
מֵיתִיבִי הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז אַף עַל פִּי שֶׁנִּקְרַע הַגֵּט אוֹ שֶׁנֶּאֱבַד מְגוֹרֶשֶׁת וּלְאַחֵר לֹא תִּנָּשֵׂא עַד שֶׁתִּתֵּן
Rachi (non traduit)
ולאחר לא תנשא עד שתתן. דדילמא לא יהבה ונמצא גט בטל:
וְעוֹד תַּנְיָא הֲרֵי זֶה גִּיטִּךְ עַל מְנָת שֶׁתִּתְּנִי לִי מָאתַיִם זוּז וָמֵת נָתְנָה אֵינָהּ זְקוּקָה לְיָבָם לֹא נָתְנָה זְקוּקָה לְיָבָם רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר נוֹתֶנֶת לְאָבִיו אוֹ לְאָחִיו אוֹ לְאֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים
Rachi (non traduit)
נתנה. לפני מותו אינה זקוקה ליבם:
לא נתנה זקוקה ליבם. ולא סגי לה ליתן ליורשים:
ומ''ס. ר''ש:
לי. משמע אפילו ליורשים כשאיני:
עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר לִי וְלָא לְיוֹרְשַׁי וּמָר סָבַר לִי וַאֲפִילּוּ לְיוֹרְשַׁי וְכוּלֵּי עָלְמָא מִיהָא תְּנָאָה הָוֵי תְּיוּבְתָּא דְרַב יְהוּדָה
Rachi (non traduit)
אבל דכו''ע תנאה הוי. ולא תלה הגט בשעת מתן מעות דאי לכשתתן קאמר נהי נמי דלי ואפילו ליורשי משמע מיהו הוה ליה גט לאחר מיתה:
אָמַר לָךְ רַב יְהוּדָה הָא מַנִּי רַבִּי הִיא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי כָּל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי וּפְלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ וַאֲנָא דַּאֲמַרִי כְּרַבָּנַן
Rachi (non traduit)
כאומר מעכשיו דמי. דה''ק מעכשיו יהא גט ע''מ שתקיימי התנאי:
וְאָמַר רַבִּי זֵירָא כִּי הֲוֵינַן בְּבָבֶל אָמְרִינַן הָא דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי כָּל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ כִּי סְלִיקִי אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְרַבִּי אַסִּי דְּיָתֵיב וְקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים בְּאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּמֵהַיּוֹם וּלְאַחַר מִיתָה
Rachi (non traduit)
לא נחלקו. אלא במהיום ולאחר מיתה דרבנן מספקא להו אי תנאה הוי אי חזרה הוי ולרבי ודאי תנאה הוי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source